לה"ו
כבר הרבה זמן שלא הייתי ככה מזועזעת. בערב שבת נרצחה משפחה ביישוב איתמר. זוג הורים ושלושה ילדים, הקטנה שבהם בת חודש. חודש.
כששמעתי את זה הייתי בהכנות להכתרה- אריאן בוקובזה היא הרבנית של מחזור לביא!!!! סופסוף נבחרה.. ב"ה. אני מאוד שמחה שהרבנית מכתה שלנו. מאוד. בתחילת ההכתרה כל הקהל עמד ואמרנו פרק תהילים- שיר מזמור לאסף אלוקים אל דֹמי לך, אל תחרש ואל תשקוט אל" אחד המזמורים הכי חזקים לדעתי שיש בספר תהילים. והאהוב עליי מכולם- הוא נאמר תמיד באזכרות של יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, שהוא כידוע, היום האהוב עליי ביותר מכל ימות השנה.
היום היה שוק פורים של מחזור גיל-עד (שב"ה ביקשו להוריד מאיתנו את כאב הראש הזה, ואנחנו אסירות תודה להן).
ועד כאן להפעם!

אחרי מליון שנה- תחיית המתים

לה"ו
אחרי שפתחתי את הבלוג וכתבתי בו בדיוק פעמיים, נכנסתי סופסוף שוב. יש לציין שעבר לא מעט זמן מאז הפעם האחרונה שנכנסתי (שנתיים? שלוש??). החיים שלי מעשים יותר ויותר מוזרים. כל כך הרבה זמן ייחלתי לסיים את האולפנא המעצבנת הזאת, ועכשיו, כשאני כבר על הסף, הדלת כבר שליש-פתוחה וכבר רבע מהשכבה סגרה שירות לשנה הבאה, אני פתאום מתחרטת, ורוצה להישאר עוד שנה, אולי אפילו שנתיים! אני! ששנים קיוויתי להגיע למצב הזה, פתאום רוצהל החזיר את הגלגל אחורה, לנצל כל שניה ושניה שנשארה לי כאן. המצב ממש מתדרדר- לא אמרתי את זה (לפחות לא ככה) לאף אחד. אפילו לא העזתי לחשוב על זה. מרוב פחד אני כל הזמן קוראת פרים, מתחמקת מללמוד למבחנים ולעשות את המטלות שלי (לפחות 4 חיבורים באנגלייתתת!!! ההההצצציייללללווווו) ואני מתחרטת על זה אח"כ.
נראלי שהשתפכתי יותר מדי להיום.

שלום..

בס"ד

אני חדשה כאן, יש לי המון דברים לכתוב.. קודם נתחיל בקצת על עצמי:

תלמידת י"א, גובה ממוצע, חייכנית (D:) משחקת במחשב, בעלת פייסבוק (כמו כל העולם), יש לי חשבונות פתוחים ב-1,000,000 אתרים... בקיצור, אני ילדה נורמלית (שקר). יש לי אחיות, אינלי אחים (:() שני הורים, שני סבים ושתי סבתות, יש לי אינטרנט בבית ... מה אני אמורה לספר לכם?!? שאני הולכת להופעה של ****** בסוכות?!?

סתם פרט מעניין עליי- יש לי אוסף של קופסות מסטיקים (הרוב המוחלט הוא must) ויש פחות או יותר 190 קופסאות ?! אז, כן, יש לי פחות או יותר 190 קופסאות מסטיק שאספתי מאז סוף כתה ז' (להזכירכם אני בכתה י"א) .. והשאלה המתבקשת היא: מה אני עושה איתן בפסח? תשובה: שאלתי רב והוא אמר לי לכסות את השקית של הקופסאות ולשים במקום שבו לא אגע בהן כל החג... רגע, מה אני מספרת לכם את זה ? כנראה אתם מבינים שאני סתם בנאדם משעמם ושאינלי מה לעשות בחיים חוץ מלזבל לכם ת'מוח במקום לאכול צהריים...

אז הנה לכם משהו מעניין יותר - החברות שלי (כולן מהממות אחת אחת, בשמות בדויים כמובן) -

הודי'ה - גבוהה ומצחיקה, מטורפת וחמודה, בקיצור אחלה בנאדם..

רעות - אוהבת מאוד אנימות ומנגות (המבין יבין, והלא מבין- לא מבין!..) ושונאת חומוס..

איילה- מצחיקה, חמודה, אוהבת לעזור ולהקשיב... אחת הקשישות בחבורה..

נעמי- קצת גבוהה וחמודה, אוהבת גם אנימה, משקיענית ושקדנית..

אפרת - הקשישה ביותר שמחר תהיה בת 17. עברה תיאוריה, אוהבת את גרין דיי ולהקות רוק נוספות, מגניבה וגרה בעיר הכי פחות צפויי'ה..

טלי - תימניה, קורעת מצחוק, וחמודה...

בקרוב תקבלו סיפורים משעשעים עלי וחברותיי (שמות בדויים כמובן)... בינתיים.. יש ארוחת צהריים על השולחן.. אז ביי!!!